אינטימיות

כיום, המושג 'אינטימיות' לקח על עצמו קונוטציה מינית, אך אינטימיות זה הרבה מעבר מזה. מילה זו כוללת את כל ההיבטים השונים של חיינו – כן, גם את ההיבט המיני אך חשוב יותר; ההיבט הסוציאלי, הרגשי, המנטאלי והרוחני. משמעותה של אינטימיות היא חלוקה מוחלטת של החיים עם אחר. האם לא לכל אחד מאיתנו היה בזמן זה או אחר את הרצון לקרבה, לאחדות, לחלוק את חיינו עם מישהו באופן מוחלט?

מרשל הודג', בספרו "הפחד שלך מאהבה", כותב: "אנו מייחלים לרגעים בהם יש ביטויי אהבה, קרבה ורוך, אך לעיתים תכופות, בנקודה קריטית מסוימת, אנחנו סוגרים את עצמנו וצועדים אחורה. אנחנו מפחדים מקרבה. מפחדים לאהוב". בהמשך הספר הודג' כותב: "ככל שאתה מתקרב למישהו ככה גדל הסיכוי שלך להיפגע". הפחד לרוב מסיט אותנו ממציאת אינטימיות אמיתית.

בתקופה מסוימת העברתי סדרה של הרצאות באוניברסיטה. בתום אחת ההרצאות ניגשה אליי אישה ואמרה לי: "אני חייבת לדבר איתך על בעיה שיש לי עם חבר שלי". התיישבנו והיא החלה לספר לי על בעיותיה. לאחר מספר רגעים, היא הצהירה את ההצהרה הבאה: "כעת בחיי, אני עושה כל מה שביכולתי על מנת לא להיפגע". אז השבתי לה: "במילים אחרות, את נוקטת צעדים על מנת לא לאהוב יותר?". היא חשבה שלא הבנתי אותה ולכן המשיכה: "לא, זה לא מה שאני אומרת, אני פשוט לא רוצה להיפגע יותר. אני לא רוצה כאב בחיי". פניתי אליה שוב ואמרתי: "נכון, את לא רוצה אהבה בחייך".
אתם מבינים, אין כזה דבר "אהבה נטולת כאב", ככל שאנו מתקרבים למישהו יותר כך גדלים הסיכויים לכאב.

אני מעריך כי אתם וגם 100 אחוז מהאוכלוסייה היו אומרים שהם חוו פגיעה במערכת יחסים בעברם. השאלה היא, כיצד אתם מתמודדים עם הכאב? על מנת להסוות את הכאב, רבים מאיתנו מגיבים לאנשים בדרך, שאני קורא לה, "דרך דו צדדית". אנחנו אומרים: "שמעי, אני רוצה שתתקרבי אליי. אני רוצה לאהוב ולהיות נאהב... אבל, נפגעתי בעבר. אז לא, אני לא רוצה לדבר על הנושאים האלה. אני לא רוצה לשמוע את הדברים האלה."
אנחנו בונים חומות סביב ליבנו על מנת להגן על עצמנו מכל אחד שבא מבחוץ ועלול לפגוע בנו. אך אותה חומה אשר מונעת מאנשים להיכנס, כולאת אותנו מבפנים. התוצאה? הבדידות חודרת פנימה, האינטימיות האמיתית והאהבה נהפכים להיות בלתי ניתנים להשגה.